#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. א האם אפשר להחמיר (ולהקל) כשתי שיטות?	אם לא סתרי ההדדי - אפשר, אם סתרי - נקרא הכסיל בחושך הולך, אם תלמודא איסתפק ליה - אפשר (ממעשה דר&quot;ע).	עירובין ז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. ב מבוי הכלה לרחבה האם דינו כסתום או כמפולש (בשל יחיד ובשל רבים)?	שמואל אמר שדינו כמבוי סתום, הוסיף רב יוסף דוקא אם כלה לאמצע רחבה אבל צידי רחבה אסור (וי&quot;א ששמואל חולק), רבה הוסיף שאם זה כנגד זה אסור.אמר רב משרשיא דוקא רחבה של רבים, אבל של יחיד חוששים שמא ימלא בתים ויהיה צידי רחבה.</p>	עירובין ז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: &quot;אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב, מבוי שנפרץ במלאו לחצר ונפרצה חצר כנגדו, חצר מותרת ומבוי אסור&quot; האם עסקינן בעירבו או בשלא עירבו, ומה הטעם להו&quot;א ולמסקנא?	להוא אמינא: בין עירבו בני חצר עם המבוי ובין אם לא ודוקא בנפרצה אבל לא נפרצה שניהם מותרים. כשנפרצה - מבוי אסור דס&quot;ל מבוי שכלה לרחבה אסור. כשלא נפרצה - התיר אפי' לבני מבוי דס&quot;ל נראה מבחוץ ושווה מבפנים מותר (ושמואל חולק על שניהם).למסקנא: דוקא בלא עירבו. ומבוי אסור מפני שפרוץ במלאו למקום האסור לו. אבל אם עירבו מותר ואפ' שזה כמבוי הכלה לרחבה, (דס&quot;ל כשמואל שמותר). (ומה דנקט נפרצה חצר לרבותיה להתיר החצר ואפ' שנפרצה ובקעי ביה רבים מותרת.)</p>	עירובין ז:		א'
